מבוסס על לימודים שונים ומגוונים בדף הפייסבוק של מדרשת, על סיכומים של קבוצה של מנחי קהילת מדרשת ועל הטקסט של 'לימוד הלימוד' הבונה תורת לימוד בית-מדרשית פלורליסטית
בית מדרש פייסבוקי כלימוד תורה בשוק
בית מדרש בפייסבוק דומה ללימוד תורה בשוק. יש הרבה סכנות של רידוד הלימוד, של הוצאת דברים מהקשרם, של לימוד חלקי ועוד. מאידך זו הזדמנות להציע ל'עוברים ושבים' ללמוד, לעצור רגע את מרוץ החיים או את מרוץ השיטוט בדיוני הפייסבוק, שנעים בין האישי לפוליטי, לעשות הפסקה קצרה וללמוד תורה.
יש סיכוי שאנשים חדשים יחשפו ללימוד המיוחד שלנו ויתאהבו בו. יש סיכוי שנוכל להשפיע על השיח הכללי בפייסבוק אפילו במעגלים קטנים כך שיהיה מחובר לעולם ולתרבות היהודית, וממילא, כך אנחנו מקווים, יהיה מעמיק יותר ובר קיימא.כשמתכננים את הלימוד צריך לקחת בחשבון את שני החלקים של דימוי השוק.
צריך לצפות ללימוד לא מעמיק במיוחד שמטרתו אינה לחדש ולהעמיק אלא להרחיב ולהזמין.
צריך לתכנן לימוד שיתאים לאורחים לרגע, כזה שימשוך ויעניין אך לא ידרוש ידע מעמיק מדי, מאידך להערכתנו לא צריך ואולי אפילו אסור, לרדת למכנה המשותף הנמוך ביותר, צריך לנסות למשוך את השיח ואת הלומדים למעלה.
בכיכר השוק הלימוד צריך להיות אקטואלי ופוליטי ורלוונטי מאוד. אך שוב, אסור לוותר על הערך המוסף של בית המדרש.
איך יוצרים לימוד אופטימלי בפייסבוק?
כשם שאף אחד לא פיצח לגמרי את האלגוריתם של סטטוס מוצלח שזוכה לתגובות רבות ואיכותיות כך קשה לפצח את האלגוריתם של לימוד מוצלח בפייסבוק. לא בטוח שיש מפתח אחד ל'איך עושים את זה נכון', ישנן אפשרויות רבות שתלויות באופי של המנחה בנושא ובקהל שאליו הוא מכוון. ויש להניח שככל שירבו סוגי הלימוד והמגוון – כן ייטב וירחב.בנוסף, אסור לשכוח את השאלה מהו לימוד מוצלח - האם לימוד שמושך אנשים רבים להגיב או דווקא זה שמצליח ליצור לימוד פורה ומחדש...
כך, כל ההמלצות המופיעות למטה הן נקודות למחשבה ולאו דווקא 'תורה למשה'.
שני דגשים חשובים ללימוד פייסבוקי
נדמה כי אפשר לומר שני דברים כלליים שנכונים לכלל המקרים ושאותם צריך לזכור בתכנון ובביצוע של בית מדרש בפייסבוק:
- היתרון הגדול של הפייסבוק כתשתית ללימוד בית מדרשי הוא שהפייסבוק יצר שפה תרבותית שהיא מלכתחילה פלורליסטית ומזמינה כל אחד להתבטא – בדיוק כמו בבית המדרש שלנו...
- הציר המרכזי של הפעילויות בפייסבוק בכלל ושל הלימוד בפרט הוא – הטקסט. בניגוד לבית המדרש 'הרגיל' בו המבט, המגע, גוון הקול ואפילו השתיקות, הם חלק מרכזי בלימוד ובאינטראקציה, בבית המדרש בפייסבוק אפשר לסמוך רק על הטקסט. יש לזכור נקודה זו בכל תכנון או מחשבה וזהו ההבדל המשמעותי בין בית-מדרש אחר לבין בית המדרש בפייסבוק. להלן נתייחס שוב ושוב לשאלת הטקסטים ותפקידם אולם להערכתנו מדובר בעובדת יסוד שהיא בסיס לכל הדיון שלהלן.
סוגים של לימוד פייסבוקי
הפייסבוק מאפשר סוגים שונים של לימוד:- לימוד סינכרוני הפתוח לקהל הרחב, אשר דומה ביותר ללימוד בכיכר השוק, ולו מוקדשים עיקר התובנות במסמך זה. אנחנו מכנים אותו 'לימוד מזדמן' – שכן מי שנמצא או לא נמצא באותה עת בפייסבוק הוא שמשתתף בלימוד.
- לימוד פתוח לקהל שהוא א-סינכרוני– לימוד שאינו מוגבל בזמן ומאפשר תגובות במשך כמה ימים. הפייסבוק מזמין דיונים מאין אלו באופן טבעי. – אנחנו מכנים אותו לימוד מתמשך.
- לימוד לקבוצה סגורה סינכרוני או א-סינכרוני - המכונה כאן – לימוד סגור.
לימוד מזדמן (סינכרוני)
מסגרת הלימוד ה-settings
א. מקום הלימוד:הלימוד בפייסבוק תמיד מתקיים בדף של מישהו, יש לכך משמעות הן מבחינת התוכן והן מבחינה טכנית:
המיקום של הלימוד בדף של מישהו מייצר סוג של זהות והזדהות של הלימוד עם מייצר הלימוד כך למשל, יש הבדל אם מקום הלימוד הוא ציבורי (דף של מדרשת או עמותה אחרת) או פרטי (פרופיל פייסבוק כלשהו).
בנוסף, צריך לזכור את ההיבטים הטכניים של הפייסבוק – מי שנחשף ללימוד יהיו החברים או האוהדים של יוצר הלימוד ושל המגיבים. לכן רצוי לבחור במי שיש לו קהל רחב או מתאים ללימוד. (מנחים מצוינים עם 30 חברים בפייסבוק לא יעלו לתודעה, או לפיד, אם ייצרו את הלימוד בפרופיל שלהם).
ולבסוף, אם הלימוד מתקיים בדף של ארגון - חשוב מאוד שכל הסטטוסים הפותחים ייכתבו ע"י מנהלי הדף, אחרת הם לא יהיו חשופים לאוהדים של הדף וממילא לא יגררו תגובות רבות מדי.
ב. משך המפגש:
אנחנו התנסינו בעיקר במסגרת של לימוד לאורך שעה וחצי שהייתה מסגרת טובה, עבור לימוד של 2 - 3 טקסטים שיצרו מהלך שלם של לימוד. ייתכן ושווה לבדוק מסגרות קצרות יותר ללימוד של מקור אחד בלבד.
ג. התנהלות הלימוד המומלצת:
מומלץ לפתוח בדברי הסבר על ההתנהלות הטכנית של הלימוד. הפתיחה תעשה ע"י מנהלי הדף כך שהיא תראה ע"י כל הגולשים והאוהדים של הדף.
למשל:
"ברוכים הבאים לבית מדרש פייסבוקי בדף של מדרשת בנושא 'סעודת פועלים' (בתמונה: צ'ה גווארה סועד את ליבו). זהו לימוד שני מתוך ארבעת מפגשי הלימוד בנושא: 'סעודות אצל חז"ל'.
נוהל הלימוד הוא כזה:
- מיד יעלה חמי רמיאל כתגובה לסטטוס זה מקור ללימוד ולדיון.
- המצטרפים ללימוד מוזמנים להגיב ולהתייחס לשאול שאלות ולעקוב אחרי הדיון
- לאחר כחצי שעה נסכם את הלימוד על המקור הראשון ונפתח סטטוס נוסף עם מקור חדש.
- ככל הנראה יועלו בלימוד 3 מקורות בשלושה סטטוסים נפרדים.
- אל תשכחו 'לרענן' את הדף (F5) מפעם לפעם כדי לראות את כל התגובות.
לאחר מכן יתקיים דיון של כחצי שעה, בסיומו יסכם המנחה ויזמין את המשתתפים לדיון נוסף בסטטוס נוסף.
בסיום כל הלימוד על מנהלי הדף לסכם בכמה מילים את הלימוד.
בלימוד בו נפתחים מספר סטטוסים בזה אחר זה – כאשר מחליטים על פתיחת סטטוס חדש – יש להודיע על כך במפורש בסיכום ואף לבדוק לאחר המעבר לסטטוס החדש אם לא נשאר לומד כלשהו מבולבל בסטטוס הקודם ולזמן אותו ללימוד החדש.
קבוצת הלומדים
בלימוד מזדמן יש אי וודאות לגבי קבוצת הלומדים, חושב לזכור שהיא מקרית ושקשה מאוד להפוך אותה לבעלת מאפיינים של קבוצה.כדי ליצור בסיס ראשוני ללימוד ההמלצה היא לגייס מראש קבוצה של 10 משתתפים שיתחייבו להשתתף בלימוד ויהוו את הבסיס של הדיונים, פחות מכך עלול לגרום לדיון לא מעניין או לא אינטנסיבי מספיק.
במקביל מומלץ לפרסם פרסום רחב ככל האפשר של הלימוד כדי שרבים אחרים יהיו מודעים ללימוד ולשעה שלו ויצטרפו ללימוד. ניתן 'לפתוח אירוע' בפייסבוק שמזמין חברים, אך צריך לקחת בחשבון שרבים נרשמים לאירוע אך לא משתתפים בפועל.
יש לשים לב שכאשר מפרסמים את הלימוד מראש נוצר בלבול – היכן הוא יתקיים. חשוב להבהיר היטב ולהציע קישור לדף בו מתקיים הלימוד, בפרסום וגם בזמן האירוע עצמו.
בנוסף על אלו, יש לקחת בחשבון את הלומדים המזדמנים שהדיון עולה ב'פיד' שלהם והם מצטרפים כי הדיון מעניין אותם (לעיתים רק לרגע ולעיתים לאורך הלימוד כולו).
מובן שקשה מאוד לתכנן את הלימוד או להתאימו לקהל מסוים, ולמרות כל אלו צריך לנסות ליצור חוויה של לימוד משותף.
כיצד עושים זאת?
- מומלץ שהמנחים יברכו כל מי שמצטרף ותורם תגובה, ובדרך זו לכלול אותו בלימוד. משתתפים בעלי ניסיון יכתבו שהם מצטרפים וגם אותם חשוב לברך בשמחה.
- חשוב להגיב ולעודד לומדים שמגיעים לרגע אך גם לתת מקום נכבד יותר ללומדי הקבועים.
- המנחים יכולים השתמש בחיווי like על כל תגובה שנראית להם מעניינת או חשובה וכך לעודד את התחושה אצל הלומדים שמישהו 'ראה אותם', גם ללא תגובה מילולית נוספת של המנחה.
- כשמגיבים לאחד הלומדים – מומלץ להגיב תוך אזכור שמו/ה כדי לייצר אינטימיות וקרבה.
- בסיום הלימוד המנחים יכולים לפנות אישית לכל מי שהשתתף בפועל או רק הגיב ב - like ולהודות להם על השתתפותם, דבר שיכול ליצור בסיס ללימוד נוסף בעתיד.
המנחה
לפייסבוק יש דרכי התנהלות כמו לכל מערכת חברתית, יש בה תרבות דיון אופיינית ומערכות יחסים שנבנות.לפני שפונים להנחות בית מדרש בפייסבוק חשוב ללמוד את התרבות הפייסבוקית ולהתערות בה, כלומר – ללמוד את השפה הפייסבוקית ולהבין מה מעורר תגובות מצד גולשים אחרים. חשוב להתנסות בתגובות וליצור מערכות יחסים עם חברים אחרים (ע"י תגובות שונות).
כמו בכל מקום אחר – מערכות יחסים הם הבסיס לכל ההתנהלות האחרת. ככל שהנוכחות הפייסבוקית של המנחה גדולה ומבוססת יותר, קיים סיכוי גדול יותר שרבים יותר יצטרפו ללימוד.
בנוסף, ניסיון בדרכי העבודה והתגובה בפייסבוק מקלים על עבודת ההנחיה בשל המיומנות הנרכשת.
מה תפקידו של המנחה?
תפקיד המנחה יכול לנוע מסדרן עבודה למעביר שיעור.ברור כי המנחים הם שבוחרים את המקורות ואת קצב הלימוד - מתי לעבור למקור הבא ועוד.
המנחים צריכים לתווך את הרעיונות ואת תוכן הלימוד, להבהיר מקורות קשים ולהגדיר בבהירות בתחילת הלימוד ובסופו – את מטרת הלימוד ואת המסקנות שהגענו אליהם, רצוי במיוחד את המסקנות החדשות שעלו מתוך הדיון. חשוב להיות מאוד בהירים בעניין זה.
המנחים צריכים להיות קשובים למשתתפים ולעודד את כולם לקחת חלק וכמובן למנוע התנהלות פוגענית או לא ראויה וגם למנוע גלישות לנושאים רחוקים מנושא הלימוד שהוגדר..
בכל זאת, צריך לזכור שיכולת השליטה של מנחה על התנהלות הדיון היא קטנה יחסית; כאשר הלימוד נערך בבית המדרש המנחה יכול/ה לחוש את הדינמיקה הקבוצתית, לראות כיצד הלומדים מגיבים לטקסטים הנלמדים, ולקבוע את סדר התגובות והדיון. בפייסבוק המנחה לא במרכז כמו בכיתה. הוא/היא עוד אחד מהאייקונים המגיבים על הסטטוס, ולכן צריך לזכור שהמשתתף לאו דווקא קורא את דברי המנחה יותר מאשר את דבריהם של אחרים.
יש לשמור על איזון בין להחזיק את המושכות של הלימוד והטקסטים ובין לשחרר. להיות פעיל/ה ולא להשתלט, להציע פרשנות ולא להגיד שכך אומר הטקסט...
כמו בכל בית מדרש, צריך לנסות ולחוש את הקהל, להרגיש את הדינמיקות, לחוש מה גבולות הקשב וכו' ולפעול בהתאם - בגמישות.
בכל זאת, חשוב למנחה להגדיר מראש מה הדבר החשוב לו/ לה ביותר בלימוד, ואת זה לשמור גם כאשר הלימוד בפייסבוק מקשה על כך. אנחנו צריכים להתעקש על העקרונות שלנו. כך, אם חשוב לנו, לדוגמה, התייחסות ותגובה לכל לומד, יש להקפיד על כך על אף קשיי המדיום. באותו אופן, אם חשוב למנחה שתהיה קריאה צמודה של הטקסט בתחילת כל לימוד, יש להתעקש על כך.
כמה המלצות מעשיות:
- הנחיה היא טובה כשהיא נותנת חופש התבטאות לכל.
- חשוב לשמור על עיתוי – לשים לב מתי הדיון דועך ואז להוסיף עוד רעיון, מחשבה או מקור חדש (בסטטוס חדש או באותו השרשור).
- מומלץ לקבוע לוח זמנים מראש (כחצי שעה לכל מקור) כך שמי שמצטרף אחרי שהדיון החל יכול להתעדכן בקלות יחסית ללא צורך לקרוא שרשור אין סופי. התכנון המוקדם עוזר לשמור על המהלך גם עם הדיון סוער ומבולבל ומאפשר לסכם ולעשות סדר.
- המנחה צריך לסכם מפעם לפעם את הדיון למרות שטף התגובות כדי לתת ללומדים תחושה של ארגון ולא של מהומה.
- ניתן להשתמש בשיטות של פרובוקציות כדי לעודד את הדיון, חשוב להבהיר בסופו של דבר כי היה מדובר בפרובוקציה כדי לא ליצור תסכול וכעס אצל הלומדים.
הטקסט
הטקסט והשאלות עליו הם עמוד התווך של כל הלימוד וכפי שכבר אמרנו הטקסט הוא הדבר המושך משתתפים להצטרף, לכן חשוב לשקול היטב את בחירת הטקסט ואת דרך ההצגה שלו (ארמית או עברית, עם או בלי הסבר, סגנון השאלות וכו').לכל בחירה יש משמעות הן מבחינת מטרות הלימוד והן מבחינת קהל היעד שישתתף. למשל – אם מטרת הלימוד היא לקיים דיון עקרוני – הרי שמומלץ להביא מקור קל להבנה ולפתוח דיון עליו. אם רוצים ללמוד לעומק מקור – מומלץ לבחור מקור שיש צורך בפענוח שלו, מקור קשה ימשוך קהל מנוסה יותר ויש להניח שקטן יותר, וכן הלאה.
בכל מקרה הנה כמה המלצות שמתאימות לרוב המקרים:
- מומלץ לבחור מקורות שאינם ארוכים מדי או קשים מדי, או לחלופין, במידה והמקור מורכב, לצרף הסבר של פשט המקור בגוף הטקסט, כך שרוב הגולשים ירגישו בנוח ולא ינטשו את הלימוד מיד בהתחלה.
- חשוב שלמקור יהיה 'בשר' כלומר אפשרויות לדיונים, לפרשנויות שונות או לויכוח.
- מומלץ להשתמש במקורות מגוונים לאורך הלימוד או מבחינת נקודת המבט שלהם או בז'אנרים שונים (תנ"ך, תלמוד, ספרות עולם, ספרות ישראלית ועוד), כך שכל סטטוס יוביל להתפתחות של הדיון.
- חשוב לבחור בשאלה פתוחה ומעוררת מחשבה. מומלץ לנסח בקלילות ולא בניסוח אקדמי או הוראתי מדי (כאמור – השפה של הפייסבוק היא שפה שצריך ללמוד להשתמש בה).
- חשוב מאוד: להכין מראש, כתוב, את הטקסטים ללימוד ואת ההסבר שלהם וכן את השאלות המנחות, כך ניתן להעתיק ולהדביק את הטקסט בקלות ולהתחיל את הלימוד.
- ניתן להשתמש בתמונה בראש הלימוד כאילוסטרציה ללימוד וכמקור התייחסות נוסף. יש לשים לב שהשרשור של התגובות על תמונה לא מאוד נוח לקריאה.
- אפשר להשתמש בסרטונים או בקישורים למקומות נוספים כדי להעשיר את הלימוד באינפורמציה נוספת ובמקורות מסוגים שונים. חשוב לזכור שגם סרטונים או תמונות הן 'מקור' ולכן צריך להתייחס אליהן ככזה, להסביר, לשאול ולהעמיק בהם ולא להתייחס אליהן כאל 'קישוט'.
- אין להניח שהלומדים יקראו מראש חומרים גם אם נרשמו ללימוד ולכן לא כדאי לתכנן לימוד של טקסט מורכב המבוסס על לימוד מוקדם.
- ניתן להכין מראש את דף הלימוד המלא ב'מדרשת' ולהציע ללומדים להמשיך וללמוד. ניתן להעלות את הדף גם אחרי הלימוד בפייסבוק ולהוסיף אליו שאלות, מחשבות ומקורות שעלו בלימוד.
- תורה שבכתב - תורה שבע"פ: בבית המדרש 'רגיל' התורה היא ברובה תורה שבעל פה ממש – ההתרחשות היא רגעית ובדרך כלל לא מסכמים או כותבים אותה. בפייסבוק יש אשליה של תורה שבכתב מכיוון שהכל נכתב אבל אין זה כך. הלימוד בפייסבוק, על אף שאפשר לכאורה לסכם אותו, על אף שהוא נכתב עדיין מדובר על לימוד רגעי וחולף. במובן הטוב של המילה. אבל זה עשוי לבלבל בגלל כל ההתנהלות היא הכתב
- מי שבכל זאת רוצה לתעד את הלימוד - ניתן להעתיק, להדביק ל-word, לערוך ולשמור את כל הדיון שהתנהל.
אסיף או סיכום
חשוב לסכם את הדיון אם יש צורך מבחינה תוכנית ובוודאי ע"י שיקוף של התהליך. אפשר להזמין את המשתתפים לכתוב משהו לסיכום (דבר שלא נעשה בדרך כלל בלימודים שלנו אך שווה להתנסות בו).ככל שהלימוד יותר דינמי ותזזיתי (כאשר יש מספר רב יחסית של משתתפים או כאשר הלימוד עצמו אינו ממוקד ונוגע בהרבה נקודות) – כך יש לשקול סיכום שהוא מקיף יותר ומציג את עמדת המנחה. כך שגם אם יצא לומד בתחושה של בלבול או התפזרות, תהיה לו אפשרות לשאוב יציבות ותובנה מהסיכום של המנחה.
