רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

בית מדרש בפייסבוק - תורת לימוד


מבוסס על לימודים שונים ומגוונים בדף הפייסבוק של מדרשת, על סיכומים של קבוצה של מנחי קהילת מדרשת ועל הטקסט של 'לימוד הלימוד' הבונה תורת לימוד בית-מדרשית פלורליסטית

בית מדרש פייסבוקי כלימוד תורה בשוק

בית מדרש בפייסבוק דומה ללימוד תורה בשוק. יש הרבה סכנות של רידוד הלימוד, של הוצאת דברים מהקשרם, של לימוד חלקי ועוד. מאידך זו הזדמנות להציע ל'עוברים ושבים' ללמוד, לעצור רגע את מרוץ החיים או את מרוץ השיטוט בדיוני הפייסבוק, שנעים בין האישי לפוליטי, לעשות הפסקה קצרה וללמוד תורה.
יש סיכוי שאנשים חדשים יחשפו ללימוד המיוחד שלנו ויתאהבו בו. יש סיכוי שנוכל להשפיע על השיח הכללי בפייסבוק אפילו במעגלים קטנים כך שיהיה מחובר לעולם ולתרבות היהודית, וממילא, כך אנחנו מקווים, יהיה מעמיק יותר ובר קיימא.
כשמתכננים את הלימוד צריך לקחת בחשבון את שני החלקים של דימוי השוק.
צריך לצפות ללימוד לא מעמיק במיוחד שמטרתו אינה לחדש ולהעמיק אלא להרחיב ולהזמין.
צריך לתכנן לימוד שיתאים לאורחים לרגע, כזה שימשוך ויעניין אך לא ידרוש ידע מעמיק מדי, מאידך להערכתנו לא צריך ואולי אפילו אסור, לרדת למכנה המשותף הנמוך ביותר, צריך לנסות למשוך את השיח ואת הלומדים למעלה.
בכיכר השוק הלימוד צריך להיות אקטואלי ופוליטי ורלוונטי מאוד. אך שוב, אסור לוותר על הערך המוסף של בית המדרש.

איך יוצרים לימוד אופטימלי בפייסבוק?

כשם שאף אחד לא פיצח לגמרי את האלגוריתם של סטטוס מוצלח שזוכה לתגובות רבות ואיכותיות כך קשה לפצח את האלגוריתם של לימוד מוצלח בפייסבוק. לא בטוח שיש מפתח אחד ל'איך עושים את זה נכון', ישנן אפשרויות רבות שתלויות באופי של המנחה בנושא ובקהל שאליו הוא מכוון. ויש להניח שככל שירבו סוגי הלימוד והמגוון – כן ייטב וירחב.
בנוסף, אסור לשכוח את השאלה מהו לימוד מוצלח - האם לימוד שמושך אנשים רבים להגיב או דווקא זה שמצליח ליצור לימוד פורה ומחדש...
כך, כל ההמלצות המופיעות למטה הן נקודות למחשבה ולאו דווקא 'תורה למשה'.

שני דגשים חשובים ללימוד פייסבוקי

נדמה כי אפשר לומר שני דברים כלליים שנכונים לכלל המקרים ושאותם צריך לזכור בתכנון ובביצוע של בית מדרש בפייסבוק:

  1. היתרון הגדול של הפייסבוק כתשתית ללימוד בית מדרשי הוא שהפייסבוק יצר שפה תרבותית שהיא מלכתחילה פלורליסטית ומזמינה כל אחד להתבטא – בדיוק כמו בבית המדרש שלנו...
  2. הציר המרכזי של הפעילויות בפייסבוק בכלל ושל הלימוד בפרט הוא – הטקסט. בניגוד לבית המדרש 'הרגיל' בו המבט, המגע, גוון הקול ואפילו השתיקות, הם חלק מרכזי בלימוד ובאינטראקציה, בבית המדרש בפייסבוק אפשר לסמוך רק על הטקסט. יש לזכור נקודה זו בכל תכנון או מחשבה וזהו ההבדל המשמעותי בין בית-מדרש אחר לבין בית המדרש בפייסבוק. להלן נתייחס שוב ושוב לשאלת הטקסטים ותפקידם אולם להערכתנו מדובר בעובדת יסוד שהיא בסיס לכל הדיון שלהלן.

סוגים של לימוד פייסבוקי

הפייסבוק מאפשר סוגים שונים של לימוד:
  1. לימוד סינכרוני הפתוח לקהל הרחב, אשר דומה ביותר ללימוד בכיכר השוק, ולו מוקדשים עיקר התובנות במסמך זה. אנחנו מכנים אותו 'לימוד מזדמן' – שכן מי שנמצא או לא נמצא באותה עת בפייסבוק הוא שמשתתף בלימוד.
  2. לימוד פתוח לקהל שהוא א-סינכרוני– לימוד שאינו מוגבל בזמן ומאפשר תגובות במשך כמה ימים. הפייסבוק מזמין דיונים מאין אלו באופן טבעי. – אנחנו מכנים אותו לימוד מתמשך. 
  3. לימוד לקבוצה סגורה סינכרוני או א-סינכרוני - המכונה כאן – לימוד סגור.

לימוד מזדמן (סינכרוני)

מסגרת הלימוד ה-settings 

א. מקום הלימוד:
הלימוד בפייסבוק תמיד מתקיים בדף של מישהו, יש לכך משמעות הן מבחינת התוכן והן מבחינה טכנית:
המיקום של הלימוד בדף של מישהו מייצר סוג של זהות והזדהות של הלימוד עם מייצר הלימוד כך למשל, יש הבדל אם מקום הלימוד הוא ציבורי (דף של מדרשת או עמותה אחרת) או פרטי (פרופיל פייסבוק כלשהו).
בנוסף, צריך לזכור את ההיבטים הטכניים של הפייסבוק – מי שנחשף ללימוד יהיו החברים או האוהדים של יוצר הלימוד ושל המגיבים. לכן רצוי לבחור במי שיש לו קהל רחב או מתאים ללימוד. (מנחים מצוינים  עם 30 חברים בפייסבוק לא יעלו לתודעה, או לפיד, אם ייצרו את הלימוד בפרופיל שלהם).
ולבסוף, אם הלימוד מתקיים בדף של ארגון - חשוב מאוד שכל הסטטוסים הפותחים ייכתבו ע"י מנהלי הדף, אחרת הם לא יהיו חשופים לאוהדים של הדף וממילא לא יגררו תגובות רבות מדי.
ב. משך המפגש:
אנחנו התנסינו בעיקר במסגרת של לימוד לאורך שעה וחצי שהייתה מסגרת טובה, עבור לימוד של 2 - 3 טקסטים שיצרו מהלך שלם של לימוד. ייתכן ושווה לבדוק מסגרות קצרות יותר ללימוד של מקור אחד בלבד.
ג. התנהלות הלימוד המומלצת:
מומלץ לפתוח בדברי הסבר על ההתנהלות הטכנית של הלימוד. הפתיחה תעשה ע"י מנהלי הדף כך שהיא תראה ע"י כל הגולשים והאוהדים של הדף.
למשל:
"ברוכים הבאים לבית מדרש פייסבוקי בדף של מדרשת בנושא 'סעודת פועלים' (בתמונה: צ'ה גווארה סועד את ליבו). זהו לימוד שני מתוך ארבעת מפגשי הלימוד בנושא: 'סעודות אצל חז"ל'.
נוהל הלימוד הוא כזה:
  1. מיד יעלה חמי רמיאל כתגובה לסטטוס זה מקור ללימוד ולדיון. 
  2. המצטרפים ללימוד מוזמנים להגיב ולהתייחס לשאול שאלות ולעקוב אחרי הדיון
  3. לאחר כחצי שעה נסכם את הלימוד על המקור הראשון  ונפתח סטטוס נוסף עם מקור חדש.
  4. ככל הנראה יועלו בלימוד 3 מקורות בשלושה סטטוסים נפרדים. 
  5. אל תשכחו 'לרענן' את הדף (F5) מפעם לפעם כדי לראות את כל התגובות.
לאחר דברי ההסבר המנחה יכתוב כתגובה ראשונה מקור ראשון, הסבר ושאלה מעוררת דיון.
לאחר מכן יתקיים דיון של כחצי שעה, בסיומו יסכם המנחה ויזמין את המשתתפים לדיון נוסף בסטטוס נוסף.
בסיום כל הלימוד על מנהלי הדף לסכם בכמה מילים את הלימוד.
בלימוד בו נפתחים מספר סטטוסים בזה אחר זה – כאשר מחליטים על פתיחת סטטוס חדש – יש להודיע על כך במפורש בסיכום ואף לבדוק לאחר המעבר לסטטוס החדש אם לא נשאר לומד כלשהו מבולבל בסטטוס הקודם ולזמן אותו ללימוד החדש.

קבוצת הלומדים

בלימוד מזדמן יש אי וודאות לגבי קבוצת הלומדים, חושב לזכור שהיא מקרית ושקשה מאוד להפוך אותה לבעלת מאפיינים של קבוצה.
כדי ליצור בסיס ראשוני ללימוד ההמלצה היא לגייס מראש קבוצה של 10 משתתפים שיתחייבו להשתתף בלימוד ויהוו את הבסיס של הדיונים, פחות מכך עלול לגרום לדיון לא מעניין או לא אינטנסיבי מספיק.
במקביל מומלץ לפרסם פרסום רחב ככל האפשר של הלימוד כדי שרבים אחרים יהיו מודעים ללימוד ולשעה שלו ויצטרפו ללימוד. ניתן 'לפתוח אירוע' בפייסבוק שמזמין חברים, אך צריך לקחת בחשבון שרבים נרשמים לאירוע אך לא משתתפים בפועל.
יש לשים לב שכאשר מפרסמים את הלימוד מראש נוצר בלבול – היכן הוא יתקיים. חשוב להבהיר היטב ולהציע קישור לדף בו מתקיים הלימוד, בפרסום וגם בזמן האירוע עצמו.
בנוסף על אלו, יש לקחת בחשבון את הלומדים המזדמנים שהדיון עולה ב'פיד' שלהם והם מצטרפים כי הדיון מעניין אותם (לעיתים רק לרגע ולעיתים לאורך הלימוד כולו).
מובן שקשה מאוד לתכנן את הלימוד או להתאימו לקהל מסוים, ולמרות כל אלו צריך לנסות ליצור חוויה של לימוד משותף.
כיצד עושים זאת?
  • מומלץ שהמנחים יברכו כל מי שמצטרף ותורם תגובה, ובדרך זו לכלול אותו בלימוד. משתתפים בעלי ניסיון יכתבו שהם מצטרפים וגם אותם חשוב לברך בשמחה.
  • חשוב להגיב ולעודד לומדים שמגיעים לרגע אך גם לתת מקום נכבד יותר ללומדי הקבועים.
  • המנחים יכולים השתמש בחיווי like על כל תגובה שנראית להם מעניינת או חשובה וכך לעודד את התחושה אצל הלומדים שמישהו 'ראה אותם', גם ללא תגובה מילולית נוספת של המנחה.
  • כשמגיבים לאחד הלומדים – מומלץ להגיב תוך אזכור שמו/ה כדי לייצר אינטימיות וקרבה.
  • בסיום הלימוד המנחים יכולים לפנות אישית לכל מי שהשתתף בפועל או רק הגיב ב - like ולהודות להם על השתתפותם, דבר שיכול ליצור בסיס ללימוד נוסף בעתיד.

המנחה

לפייסבוק יש דרכי התנהלות כמו לכל מערכת חברתית, יש בה תרבות דיון אופיינית ומערכות יחסים  שנבנות.
לפני שפונים להנחות בית מדרש בפייסבוק חשוב ללמוד את התרבות הפייסבוקית ולהתערות בה, כלומר – ללמוד את השפה הפייסבוקית ולהבין מה מעורר תגובות מצד גולשים אחרים. חשוב להתנסות בתגובות וליצור מערכות יחסים עם חברים אחרים (ע"י תגובות שונות).
כמו בכל מקום אחר – מערכות יחסים הם הבסיס לכל ההתנהלות האחרת. ככל שהנוכחות הפייסבוקית של המנחה גדולה ומבוססת יותר, קיים סיכוי גדול יותר שרבים יותר יצטרפו ללימוד.
בנוסף, ניסיון בדרכי העבודה והתגובה בפייסבוק מקלים על עבודת ההנחיה בשל המיומנות הנרכשת.

מה תפקידו של המנחה?

תפקיד המנחה יכול לנוע מסדרן עבודה למעביר שיעור.
ברור כי המנחים הם שבוחרים את המקורות ואת קצב הלימוד -  מתי לעבור למקור הבא ועוד.
המנחים צריכים לתווך את הרעיונות ואת תוכן הלימוד, להבהיר מקורות קשים ולהגדיר בבהירות בתחילת הלימוד ובסופו – את מטרת הלימוד ואת המסקנות שהגענו אליהם, רצוי במיוחד את המסקנות החדשות שעלו מתוך הדיון. חשוב להיות מאוד בהירים בעניין זה.
המנחים צריכים להיות קשובים למשתתפים ולעודד את כולם לקחת חלק וכמובן למנוע התנהלות פוגענית או לא ראויה וגם למנוע גלישות לנושאים רחוקים מנושא הלימוד שהוגדר..
בכל זאת, צריך לזכור שיכולת השליטה של מנחה על התנהלות הדיון היא קטנה יחסית; כאשר הלימוד נערך בבית המדרש המנחה יכול/ה לחוש את הדינמיקה הקבוצתית, לראות כיצד הלומדים מגיבים לטקסטים הנלמדים, ולקבוע את סדר התגובות והדיון. בפייסבוק המנחה לא במרכז כמו בכיתה. הוא/היא עוד אחד מהאייקונים המגיבים על הסטטוס, ולכן צריך לזכור שהמשתתף לאו דווקא קורא את דברי המנחה יותר מאשר את דבריהם של אחרים.
יש לשמור על איזון בין להחזיק את המושכות של הלימוד והטקסטים ובין לשחרר. להיות פעיל/ה ולא להשתלט, להציע פרשנות ולא להגיד שכך אומר הטקסט...
כמו בכל בית מדרש, צריך לנסות ולחוש את הקהל, להרגיש את הדינמיקות, לחוש מה גבולות הקשב וכו' ולפעול בהתאם  - בגמישות.
בכל זאת, חשוב למנחה להגדיר מראש מה הדבר החשוב לו/ לה ביותר בלימוד, ואת זה לשמור גם כאשר הלימוד בפייסבוק מקשה על כך. אנחנו צריכים להתעקש על העקרונות שלנו. כך, אם חשוב לנו, לדוגמה, התייחסות ותגובה לכל לומד, יש להקפיד על כך על אף קשיי המדיום. באותו אופן, אם חשוב למנחה שתהיה קריאה צמודה של הטקסט בתחילת כל לימוד, יש להתעקש על כך.
כמה המלצות מעשיות:
  • הנחיה היא טובה כשהיא נותנת חופש התבטאות לכל. 
  • חשוב לשמור על עיתוי – לשים לב מתי הדיון דועך ואז להוסיף עוד רעיון, מחשבה או מקור חדש (בסטטוס חדש או באותו השרשור).
  • מומלץ לקבוע לוח זמנים מראש (כחצי שעה לכל מקור) כך שמי שמצטרף אחרי שהדיון החל יכול להתעדכן בקלות יחסית ללא צורך לקרוא שרשור אין סופי. התכנון המוקדם עוזר לשמור על המהלך גם עם הדיון סוער ומבולבל ומאפשר לסכם ולעשות סדר.
  • המנחה צריך לסכם מפעם לפעם את הדיון למרות שטף התגובות כדי לתת ללומדים תחושה של ארגון ולא של מהומה.
  • ניתן להשתמש בשיטות של פרובוקציות כדי לעודד את הדיון, חשוב להבהיר בסופו של דבר כי היה מדובר בפרובוקציה כדי לא ליצור תסכול וכעס אצל הלומדים.

הטקסט

הטקסט והשאלות עליו הם עמוד התווך של כל הלימוד וכפי שכבר אמרנו הטקסט הוא הדבר המושך משתתפים להצטרף, לכן חשוב לשקול היטב את בחירת הטקסט ואת דרך ההצגה שלו (ארמית או עברית, עם או בלי הסבר, סגנון השאלות וכו').
לכל בחירה יש משמעות הן מבחינת מטרות הלימוד והן מבחינת קהל היעד שישתתף. למשל – אם מטרת הלימוד היא לקיים דיון עקרוני – הרי שמומלץ להביא מקור קל להבנה ולפתוח דיון עליו. אם רוצים ללמוד לעומק מקור – מומלץ לבחור מקור שיש צורך בפענוח שלו, מקור קשה ימשוך קהל מנוסה יותר ויש להניח שקטן יותר, וכן הלאה.
בכל מקרה הנה כמה המלצות שמתאימות לרוב המקרים: 
  • מומלץ לבחור מקורות שאינם ארוכים מדי או קשים מדי, או לחלופין, במידה והמקור מורכב, לצרף הסבר של פשט המקור בגוף הטקסט, כך שרוב הגולשים ירגישו בנוח ולא ינטשו את הלימוד מיד בהתחלה. 
  • חשוב שלמקור יהיה 'בשר' כלומר אפשרויות לדיונים, לפרשנויות שונות או לויכוח.
  • מומלץ להשתמש במקורות מגוונים לאורך הלימוד או מבחינת נקודת המבט שלהם או בז'אנרים שונים (תנ"ך, תלמוד, ספרות עולם, ספרות ישראלית ועוד), כך שכל סטטוס יוביל להתפתחות של הדיון.
  • חשוב לבחור בשאלה פתוחה ומעוררת מחשבה. מומלץ לנסח בקלילות ולא בניסוח אקדמי או הוראתי מדי (כאמור – השפה של הפייסבוק היא שפה שצריך ללמוד להשתמש בה).
  • חשוב מאוד: להכין מראש, כתוב, את הטקסטים ללימוד ואת ההסבר שלהם וכן את השאלות המנחות, כך ניתן להעתיק ולהדביק את הטקסט בקלות ולהתחיל את הלימוד.
  • ניתן להשתמש בתמונה בראש הלימוד כאילוסטרציה ללימוד וכמקור התייחסות נוסף. יש לשים לב שהשרשור של התגובות על תמונה לא מאוד נוח לקריאה.
  • אפשר להשתמש בסרטונים או בקישורים למקומות נוספים כדי להעשיר את הלימוד באינפורמציה נוספת ובמקורות מסוגים שונים. חשוב לזכור שגם סרטונים או תמונות הן 'מקור' ולכן צריך להתייחס אליהן ככזה, להסביר, לשאול ולהעמיק בהם ולא להתייחס אליהן כאל 'קישוט'.
  • אין להניח שהלומדים יקראו מראש חומרים גם אם נרשמו ללימוד ולכן לא כדאי לתכנן לימוד של טקסט מורכב המבוסס על לימוד מוקדם.
  • ניתן להכין מראש את דף הלימוד המלא ב'מדרשת' ולהציע ללומדים להמשיך וללמוד. ניתן להעלות את הדף גם אחרי הלימוד בפייסבוק ולהוסיף אליו שאלות, מחשבות ומקורות שעלו בלימוד.
  • תורה שבכתב - תורה שבע"פ: בבית המדרש 'רגיל' התורה היא ברובה תורה שבעל פה ממש – ההתרחשות היא רגעית ובדרך כלל לא מסכמים או כותבים אותה. בפייסבוק יש אשליה של תורה שבכתב מכיוון שהכל נכתב אבל אין זה כך. הלימוד בפייסבוק, על אף שאפשר לכאורה לסכם אותו, על אף שהוא נכתב עדיין מדובר על לימוד רגעי וחולף. במובן הטוב של המילה. אבל זה עשוי לבלבל בגלל כל ההתנהלות היא הכתב
  • מי שבכל זאת רוצה לתעד את הלימוד -  ניתן להעתיק, להדביק ל-word, לערוך ולשמור את כל הדיון שהתנהל.

אסיף או סיכום

חשוב לסכם את הדיון אם יש צורך מבחינה תוכנית ובוודאי ע"י שיקוף של התהליך. אפשר להזמין את המשתתפים לכתוב משהו לסיכום (דבר שלא נעשה בדרך כלל בלימודים שלנו אך שווה להתנסות בו).
ככל שהלימוד יותר דינמי ותזזיתי (כאשר יש מספר רב יחסית של משתתפים או כאשר הלימוד עצמו אינו ממוקד ונוגע בהרבה נקודות) – כך יש לשקול סיכום שהוא מקיף יותר ומציג את עמדת המנחה. כך שגם אם יצא לומד בתחושה של בלבול או התפזרות, תהיה לו אפשרות לשאוב יציבות ותובנה מהסיכום של המנחה.

יום רביעי, 14 במרץ 2012

'פנים מול פנים' בבית המדרש הוירטואלי


בדיונים שונים שקיימנו בקרב קהילת מדרשת בנוגע לשאלת בית המדרש הוירטואלי עלתה הנחה בסיסית אחת של כל המשתתפים: בית המדרש הוירטואלי לא יכול להתרחק לגמרי מבית המדרש הפלורליסטי ועליו לבחור לפחות עיקרון אחד מרכזי שבא לידי ביטוי בבית המדרש הרגיל ולנסות ליישמו ברשת.
העקרונות הבסיסיים שהוצעו על ידי חברי הקהילה היו: לימוד פתוח, ריבוי הפנים של הטקסט, פרשנות הדדית (לומד את הטקסט ונהפוך הוא), מפגש בין דעות, מפגש בין אנשים, דיאלוג, 'דרישה' מלשון חיפוש וחקר האמת, בירור והעמקה של זהות עצמית ועוד. מעצם התפיסה (הפלורליסטית) שעומדת בבסיסם של בתי המדרש, הרי שכמובן אי אפשר למצוא עקרון אחד שכולם יסכימו עליו כ-'העיקרון' המרכזי. עם זאת אחד העקרונות שחוזרים ועולים בהקשרים שונים הוא המפגש השיוויוני בין הלומדים לבין עצמם ובינם לבין הטקסט.
"עקרון הפעולה של בית המדרש הוא מפגש – מפגש בין הלומד ובין הטקסט, בין הלומד ובין קבוצת העמיתים, ובין הלומד/עמיתים ובין המנחה, וכל אחד ממפגשים אלו גם יוצר מפגש מחודש בין הלומד לבין עצמו" ('לימוד הלימוד', בית המדרש המדרשה באורנים, טבעון-ירושלים 2008, עמ' 62).
את תפיסת השוויוניות של המפגש ניתן להבין דרך הניגוד בין מודל אופקי של לימוד לבין מודל אנכי של לימוד. שאיפתו של בית המדרש הפלורליסטי היא ליצור מודל אופקי של לימוד דרך ביטול ההיררכיות, ויצירת שקילות/שוויוניות בין עמדתו של כל לומד לזו של לומד אחר ואף לעמדה של הטקסט הנלמד. כך יש ללומד אפשרות לגבש לעצמו עמדה עצמאית הצומחת מהתמודדות ואף מהתנגדות לעמדות המובעות בטקסט או אצל חבריו הלומדים. זה בניגוד למודל אנכי-היררכי שמאפיין מוסדות 'אורתודוכסיים' בתי ספר וישיבות, כמו גם מוסדות אקדמיים, שבהם יש היררכיה ברורה בין המורה או הפוסק (רב, ראש ישיבה, מורה, מנהל, מרצה) שלו יש את הסמכות והידע לקבוע את הדרך העדיפה  להבין ולפרש את הטקסט.
אפילו המנחה של הלימוד בבית המדרש אינו אמור להיות בעל סמכות קובעת, דומיננטית אלא כזה ששואף ללוות את הלימוד: "הקבוצה היא הלומדת, מבצעת הלימוד, ונמצאת במגע ישיר עם הטקסט והרעיונות שבו; ואילו המנחה, תפקידו להוביל את הקבוצה אל המצב שבו היא תוכל ללמוד ולקבל על עצמה את האחריות לכך" ('לימוד הלימוד', עמ' 57)
אולם כאשר מחפשים באינטרנט 'בית מדרש וירטואלי' מגלים שבתשעים אחוזים מהמקרים מדובר בבתי מדרש היררכיים-אנכיים ברורים. לרוב מדובר באתרים בהם יש הרצאות מצולמות של רב כזה או אחר.
בית מדרש בפייסבוק - מודל אופקי של לימוד
מודל שנוטה להתקרב לצורה של לימוד אופקי ניתן למצוא בתוכנות המשתפות תמונה וצ'אט. באתר 70 פנים פועל כבר מספר חודשים מודל כזה שבו מצולמים שני משתתפים (לקראת פורים היו אלה הרבה מיה ליבוביץ, מהתנועה ליהדות מתקדמת והרבנית עו"ד פנינה נויבירט, מרצה ליהדות, מהציונות הדתית שדיברו על אסתר, נשים ויהדות) ומנחה שתפקידו לתווך בין המצ'וטטים והערותיהם לבין המשתתפים המצולמים.
דומני שמודל זה מתמודד עם השאלה איך להביא גולשים להשתתף בלימוד בכך שהוא בוחר אורחים אטרקטיביים ורלוונטיים לכל לימוד ולימוד. אולם גם מודל זה אינו שוויוני שכן יש היררכיה ברורה בין האורחים המצולמים, הנושאים את דבריהם ומידי פעם מתייחסים לאמירה או שאלה מהצ'ט, לבין הצופים שיכולים להביע את דעתם בצ'אט אך אינם במרכז הדיון. אפילו מצב שבו מתפתח דיון בין המגיבים, שלכאורה יש בו כדי ליצור אוירה של לימוד משותף, הוא לא מצב רצוי, כיוון שזה עלול לגזול את תשומת הלב מהשיח המצולם.
יוצא שגם פורמט המבקש להיות פלורליסטי ושמכוון לתכנים פלורליסטיים (תפיסה רפורמית מול תפיסה אורתודוכסית למשל), מתברר כאנכי ואינו מממש בפועל את היומרה הפלורליסטית. פורמט אחר של בית מדרש ברשת בו דווקא בולט לטובה המודל האופקי הוא בית מדרש בפייסבוק, בו מתקיימים דיונים בית מדרשיים הן בדף הפייסבוק של מדרשת והן בקירות של אנשים פרטיים (חיותה דויטש, רות קלדרון). היתרון הגדול של הפייסבוק הוא העובדה שאין היררכיה. לכאורה מדובר גם בחיסרון בהשוואה לפורומים מסודרים שבהם יש היררכיה ברורה בין מנהלים למשתתפים; אולם השוויוניות בין המגיבים והלומדים השונים עוזרת להדגיש את התפיסה שאין עמדה שהיא נכונה יותר, דומיננטית יותר. אפילו עמדתו של המנחה את הלימוד/הדיון 'נספרת' כתגובה מן המניין ולא דווקא כבעלת הסמכות האחרונה.
לבית מדרש בפייסבוק יש מגרעות – בין היתר העובדה שלמנחה יש קושי לקדם את הלימוד למחוזות מעמיקים יותר, במיוחד כאשר מדובר בלימוד סינכרוני, בו תגובות רבות מגיעות בו זמנית ומושכות לכיוונים שונים. בנוסף אין אפשרות לשיחה אמיתית של קול ותמונה. כאן צריך להדגיש שלמרות שלכאורה נמנע מהמשתתפים מפגש אמיתי, פנים אל פנים במובן הפשוט, הרי שמשהו בפורמט הפייסבוקי יש בו כדי ליצור אשליית שוויוניות לומד-מנחה- טקסט וסוג של לימוד אופקי פלורליסטי ומאתגר.
שאלת בית המדרש הוירטואלי הייתה ונשארה שאלה פתוחה ומאתגרת. עדיין לא נמצא הפורמט האידיאלי שיאפשר לימוד שהוא מעמיק מחד ומשתף ופלורליסטי מאידך. עם זאת מראים כל הניסיונות העכשוויים כי מדובר בתחום שעשוי להרחיב באופן משמעותי את השיח הבית-מדרשי הפלורליסטי לזירות רבות ולמשתתפים רבים נוספים.

מורן פלד

יום רביעי, 8 בפברואר 2012

מהו בית מדרש עבורי?


שבעים פנים לתורה וגם לבית המדרש הפלורליסטי. להלן משאל שקיימנו בקבוצת המנחים שמהווה את הגרעין הקהילתי של אתר מדרשת בנוגע לשאלה מהו בית מדרש עבורי? מי שתשובות אלה לא מספקות אותו מוזמן להוסיף את תשובתו האישית בסוף הרשומה. את הטקסט החזותי מהדיון תרם דניאל שרשבסקי מאתר פשיטא.

גלית ביתן: נגישות שיוויונית למקורות, שיחה של אחד על אחד או קבוצה אישית וכנה, לימוד פתוח לא נעול (בעיקר לא נעול נעלייים - יחף), לימוד מחוייב לטקסט, להקשריו ולהבנה שיש לו עדיין מה לומר (לטוב ולרע), ריבוי פנים (אם ניתן יותר מ 70) ואפשרויות, מפגש עם קרובים ורחוקים ממקום אחר. עתיק ועמוק יותר....
אליזבת גולדווין: מצטרפת לכל הנכתב (וכמה יפה וכמה אהבה יש בכל זה) ומוסיפה - כיף ואהבה. אהבה בין אנשים ואהבה לתורה שמאפשרת לצמוח ולהתפתח כאדם. ...ומוסיפה את דבריה היפים של רוחמה וייס: " אופס...הלומד חושב על התורה ועל חייו, והתורה חושבת גם היא על עצמה ועל הלומד. תלמוד התורה, על-פי דמוי זה, איננו מאמץ של הלומדים לפרש תורה נתונה, אלא מאמץ משותף של הלומד ושל התורה לפרשנות הדדית". (מתחייבת בנפשי עמ' 11)
שירה רובינשטיין: בשבילי זהו מקום למפגש בין דעות, כאשר הרצון הוא לשמוע ולהשמיע, ולראות כיצד כל משתתף מפגיש בין המקורות לעולמו הפנימי. ולימוד משמעותי בעיני הוא כזה שאני יוצאת ממנו קצת אחרת ממה שנכנסתי. (ובכלל, המצב הכי מרתק, בעיני, הוא כשאין לך מושג לאיפה הדיון יגיע, גם אם מדובר במקור שנלמד כבר 30 פעמים, אם לא למעלה מזה- כדוגמת "תנורו של עכנאי" (שזו שאלה בפני עצמה- מדוע בתי המדרש הפלורליסטים נוטים למחזור מסוים.. אבל כאן כבר גלשתי).
דובי חיון: התורה דורשת את האדם והאדם דורש את התורה. (כפרפרזה לספרו של השל). בית מדרש הינו דרישה לדיאלוג בין בני האדם לטקסט ובין הטקסט לבני האדם ובין בני האדם לבין עצמם ולבסוף בין האדם לעצמו. בית המדרש הוא דרישה לדיאלוג עם העבר למען העתיד - האישי והקבוצתי. מדרש מלשון חקר אך דרישה גם מתוך צורך עמוק למשמעות הקשורה לעבר עם ההווה למען העתיד.
מורן פלד: עבורי חוויית בית המדרש מכילה בתוכה באופן מובנה סתירה - אתה שואף להגיע לאיזושהי אמת אחת, לאיזושהי קירבה לאלוהים, אבל אתה בוחר לעשות את זה באמצעות חוויות שונות ומגוונות, מפגש בין אנשים, מפגש עם טקסטים, אוכל, טיולים, סרטים...
שלומית נעים-נאור: החיבור בין מילים, לבני אדם, בין עבר עשיר להווה מתעשר, בין יכולת מחשבתית ליכולת מילולית. זה הרצון להבין את הטקסט, ואת הלומד האחר כדי להבין את עצמי. כדי לרפא את פצעי חוסר ההבנה.
גבי ברזילאי: בית מדרש עבורי הוא הזדמנות לבירור והעמקה של זהות עצמית. כיהודים, הזהות האישית שלנו נובעת מ... וחוזרת אל מקורות תרבותיים יהודיים, ואת אלו אנחנו לומדים לימוד שיוויוני. השיח הפתוח מאפשר לכל אחד למצוא את עצמו בטקסטים, להגדיר לעצמו מה יהודי בו ובאיזו חברה יהודית הוא רוצה לחיות.
אור מרגלית: כמו כל חווייה בחיים, בית המדרש שונה בכל פעם. יש ימים נהדרים בהם אני אחד מהבנות והבנים הנבנים והבונים בעת אחת; מוביל ומובל ברדיפת שלום רב של בנות ציון ובני תבל. יש ימים אחרים, בהם אני מוצא את עצמי רק נותץ והורס. לפעמים אלה לא פחות משמעותיים. דלתות בית המדרש לא ננעלות.
מני גל: בית מדרש עבורי הוא מקום בו אנו יכולים לגלות את הפנים הרבות של אותם טקסטים, שזמן רב ויתרנו על הבעלות עליהם, וחלק מאותן פנים מסבירות לכל אחד מאיתנו פנים. בבית המדרש אפשר להקשיב, אבל גם לגלות שאפילו לך יש משהו לתרום לנושא הנלמד, גם אם יושבים איתך אנשים שלמדו על הנושא יותר ממך. זה המקום לגלות את האקטואליות של כתבים עתיקים, ולהעשיר את החשיבה שלנו בעזרתם. זה המקום בו רבים מאיתנו חוזרים וקונים לעצמם את הזכות על ארון ספרים עשיר ומרתק, ששכחנו שהוא שלנו.
אור שפירא: בית מדרש מבחינתי מאוד דומה למה שהייתה צריכה להיות אוניברסיטה, מקום בו נוצר ומועבר הלאה ידע. כיום בית המדרש הפך להיות מקום מפגש חברתי, נפגשים עם אנשים דרך הלימוד. זוהי תופעה מעניינת ומעוררת מחדש את העניין בבית המדרש. לצערי בהרבה מאוד מקומות הפכו את התפל לעיקר ואני משוכנעת שרבים כאן לא יסכימו עם זאת אך זוהי דעתי ותחושתי.

יום שלישי, 24 בינואר 2012

קיפוד ושועל נפגשים בפייסבוק


הכותרת יכלה בהחלט להיות פתיחה לבדיחה (עם יהודי כצלע שלישית) בז'אנר של בדיחות שלא אבד עליו הכלח (לפחות אם שואלים את בני בן ה-6). אבל בפועל רשומה זו תעסוק דווקא בבית המדרש הוירטואלי ובשני טיפוסים מנוגדים של מנחים שמנסים להנחותו.
בספרו של הפילוסוף היהודי ישעיהו ברלין, "הקיפוד והשועל" (העוסק בתפיסת ההיסטוריה של טולסטוי) מביא ברלין ציטוט של המשורר היווני ארכילוכוס: "דברים הרבה יודע השועל אך הקיפוד יודע דבר גדול אחד". ברלין בוחר לפרש משפט זה כמאפיין את המין האנושי שנחלק לשני סוגי טיפוסים: 'הקיפוד' ו'השועל'. הקיפוד, אליבא דברלין, מחפש את העיקרון המאחד של כל התופעות שהוא חווה בחייו, את התשתית האמיתית האחת של החוויה הרב-גונית. השועל לעומתו הוא חסיד של גיוון ורב גוניות ובמקום לשאול על תשתית עומק אחת הוא מבקש לחוות עוד חוויות חדשות. או בדבריו של ברלין:
"שכן תהום עמוקה פעורה בין העומדים מעבר מזה [הקיפודים], הכורכים כל דבר בחזון מרכזי אחד, במערכת לכידה או נהירה פחות או יותר, אשר במסגרתה הם מבינים, חושבים וחשים – עיקרון אוניברסאלי אחד, שבמסגרתו בלבד יש חשיבות לכל ישותם והבעתם – לבין אלה שבעבר האחר [השועלים], החותרים אל מטרות רבות, תכופות חסרות-זיקה ביניהן ואפילו סותרות, שהקשר ביניהן, אם בכלל יש קשר, אינו אלא בדיעבד, פרי סיבה נפשית או גופנית כלשהי, בלא קיומה של זיקה הדדית ועקרונית, מוסרית או אסתטית;" (ישעיהו ברלין, הקיפוד והשועל, תל אביב 1979, עמ' 9).
ישעיהו ברלין (1909 - 1997)
אם נייבא הבחנה זו לתחום של בתי-המדרש הפלורליסטיים, נוכל להבחין בין צורת הנחיה 'קיפודית', שחותרת לסגירת כל דיון בתשתית משותפת שהקבוצה מסכימה עליה, לבין צורת ההנחיה 'השועלית' המקדישה את מרכז הבמה לדעות, לחוויות ולרשמים שונים של הלומדים. על אף שחלק מהמנחים נמצאים איפשהו באמצע, בכל זאת, דומני שאצל כל אחד ואחת קיים צד הדומיננטי, שהוא בהכרח או קיפודי או שועלי.
בבתי מדרש רבים,מעצבת רוח המקום (הקיפודית או השועלית)  בצלמה ובדמותה את אופי הדיון ואת צורת ההנחיה המבוקשת. זה לא חייב להיאמר במפורש כדי שבבואנו ללמוד בכזה מקום נרגיש בכך. מהשהות בת השנתיים שלי כתלמיד בבית מדרש 'אלול' בירושלים אני יכול בהחלט לראות כיצד מקום כזה מטפח סוג של שועליות ומפיץ אותה כסוג של בשורה בעוד הוא מאפשר, כחלק מאותה שועליות, למנחים בעלי אופי קיפודי לבוא לידי ביטוי.
 בעידן הפורומים, הטוקבקים, תוכן הגולשים, שיתוף החומרים והרשתות החברתיות אפשר בהחלט לומר שהאינטרנט הוא מדיום שועלי מובהק. זה מה שמעניק לאינטרנט את החיות שלו, את האינטנסיביות והדינמיות שלו – העובדה שאף אחד לא מסוגל לעצור ולנסח שום שורה תחתונה מספקת למתרחש. וגם מי שמנסה לעשות כן בסופו של דבר הופך לעוד עמדה, עוד תגובה, שאין לה בהכרח עדיפות על פני אחרות.
להיפך, אם אתה רוצה שהפורום/הפייסבוק שלך יהיה חי, בועט ופעיל, אתה צריך לאפשר לדעות שונות לבוא לידי ביטוי מבלי שבהכרח תהיה סגירה וסיכום של כל דיון. את זה יודעים גם מנהלי פורומים שונים, כל אחד בתחומו, שסיגלו לעצמם קודים נוקשים יחסית לגבי מידת התגובה והמעורבות שלהם בפורום שהם מנהלים.
מכאן שכל בית מדרש אינטרנטי היושב על תשתית של פורום, צ'אט, פייסבוק ודומיו – יכתיב בהכרח למנחה של לימוד תשתית שועלית אפריורית. אתה רצה להנחות לימוד, בבקשה, רק קח בחשבון שברגע שתנסה לסכם את הלימוד, לתת לו כותרת במהלכו, לעצור כדי לנסח משפטי מפתח – גם אם תצליח, הרי שזה יראה מלאכותי, ואתה תפסיד משהו מהחיות, הזרימה והחיוניות של המדיום.
לכן כל מי שההנחיה שלו בעולם האמיתי נושאת אופי קיפודי (אני רואה את עצמי כקיפוד מובהק – בהוראה ובחיים) צריך לבחון את האפשרות של דילמה תמידית: אם הצלחת לשלוט בדיון – יתכן והרגת את החיות אינטרנטית שלו, ואם לעומת זאת, אפשרת לו לזרום בצורה שועלית ומגוונת – הרי שפיספסת אמיתות מרכזיות שעשויות לצמוח מהדיון.
אולם גם מי שנוטה באופן טבעי להנחיה בעלת אופי שועלי לא ניצל לגמרי מדילמה דומה – האינטרנט בהחלט יכול לחשוף גם את השועליות במערומיה – כשהיא הופכת להיות גולם שקם על יוצרו. שהרי גם מנחה בעל אופי שועלי זקוק לרוב למסגרת קיפודית מאזנת דרך המוסד בו הוא פועל או דרך מנחה נוסף או לומדים בעלי אופי קיפודי. ואילו באינטרנט יכול איזון עדין זה להיות מופר והוא ימצא את עצמו מייחל לאיזון קיפודי שאינו בנמצא.
ואולי כל השאלות הללו הן מיותרות ונובעות ממוח קיפודי יתר על המידה... ומה שדרוש זה איזה שועל או שועלה אמיתיים, כדי להראות שאין שום קושי אמיתי והכל זורם, רבגוני ודינמי, בזירה הבית-מדרשית האינטרנטית.