בדיונים שונים שקיימנו בקרב קהילת מדרשת בנוגע לשאלת בית המדרש
הוירטואלי עלתה הנחה בסיסית אחת של כל המשתתפים: בית המדרש הוירטואלי לא יכול
להתרחק לגמרי מבית המדרש הפלורליסטי ועליו לבחור לפחות עיקרון אחד מרכזי שבא לידי
ביטוי בבית המדרש הרגיל ולנסות ליישמו ברשת.
העקרונות הבסיסיים שהוצעו על ידי חברי הקהילה היו: לימוד פתוח, ריבוי
הפנים של הטקסט, פרשנות הדדית (לומד את הטקסט ונהפוך הוא), מפגש בין דעות, מפגש
בין אנשים, דיאלוג, 'דרישה' מלשון חיפוש וחקר האמת, בירור והעמקה של זהות עצמית
ועוד. מעצם התפיסה (הפלורליסטית) שעומדת בבסיסם של בתי המדרש, הרי שכמובן אי אפשר
למצוא עקרון אחד שכולם יסכימו עליו כ-'העיקרון' המרכזי. עם זאת אחד העקרונות
שחוזרים ועולים בהקשרים שונים הוא המפגש השיוויוני בין הלומדים לבין עצמם
ובינם לבין הטקסט.
"עקרון הפעולה של בית המדרש הוא מפגש
– מפגש בין הלומד ובין הטקסט, בין הלומד ובין קבוצת העמיתים, ובין הלומד/עמיתים ובין
המנחה, וכל אחד ממפגשים אלו גם יוצר מפגש מחודש בין הלומד לבין עצמו" ('לימוד הלימוד', בית המדרש המדרשה באורנים, טבעון-ירושלים
2008, עמ' 62).
את תפיסת השוויוניות של המפגש ניתן להבין דרך הניגוד בין מודל
אופקי של לימוד לבין מודל אנכי של לימוד. שאיפתו של בית המדרש הפלורליסטי
היא ליצור מודל אופקי של לימוד דרך ביטול ההיררכיות, ויצירת שקילות/שוויוניות בין עמדתו
של כל לומד לזו של לומד אחר ואף לעמדה של הטקסט הנלמד. כך יש ללומד אפשרות לגבש
לעצמו עמדה עצמאית הצומחת מהתמודדות ואף מהתנגדות לעמדות המובעות בטקסט או אצל
חבריו הלומדים. זה בניגוד למודל אנכי-היררכי שמאפיין מוסדות 'אורתודוכסיים' בתי
ספר וישיבות, כמו גם מוסדות אקדמיים, שבהם יש היררכיה ברורה בין המורה או הפוסק
(רב, ראש ישיבה, מורה, מנהל, מרצה) שלו יש את הסמכות והידע לקבוע את הדרך
העדיפה להבין ולפרש את הטקסט.
אפילו המנחה של הלימוד בבית המדרש אינו אמור להיות בעל סמכות קובעת,
דומיננטית אלא כזה ששואף ללוות את הלימוד: "הקבוצה היא הלומדת, מבצעת הלימוד,
ונמצאת במגע ישיר עם הטקסט והרעיונות שבו; ואילו המנחה, תפקידו להוביל את הקבוצה
אל המצב שבו היא תוכל ללמוד ולקבל על עצמה את האחריות לכך" ('לימוד הלימוד', עמ'
57)
אולם כאשר מחפשים באינטרנט 'בית מדרש וירטואלי' מגלים שבתשעים אחוזים
מהמקרים מדובר בבתי מדרש היררכיים-אנכיים ברורים. לרוב מדובר באתרים בהם יש הרצאות
מצולמות של רב כזה או אחר.
| בית מדרש בפייסבוק - מודל אופקי של לימוד |
דומני שמודל זה מתמודד עם השאלה איך
להביא גולשים להשתתף בלימוד בכך שהוא בוחר אורחים אטרקטיביים ורלוונטיים לכל לימוד
ולימוד. אולם גם מודל זה אינו שוויוני שכן יש היררכיה ברורה בין האורחים המצולמים,
הנושאים את דבריהם ומידי פעם מתייחסים לאמירה או שאלה מהצ'ט, לבין הצופים שיכולים
להביע את דעתם בצ'אט אך אינם במרכז הדיון. אפילו מצב שבו מתפתח דיון בין המגיבים,
שלכאורה יש בו כדי ליצור אוירה של לימוד משותף, הוא לא מצב רצוי, כיוון שזה עלול
לגזול את תשומת הלב מהשיח המצולם.
יוצא שגם פורמט המבקש להיות פלורליסטי
ושמכוון לתכנים פלורליסטיים (תפיסה רפורמית מול תפיסה אורתודוכסית למשל), מתברר
כאנכי ואינו מממש בפועל את היומרה הפלורליסטית. פורמט אחר של בית מדרש ברשת בו דווקא בולט לטובה המודל האופקי הוא בית
מדרש בפייסבוק, בו מתקיימים דיונים בית מדרשיים הן בדף
הפייסבוק של מדרשת והן בקירות של אנשים
פרטיים (חיותה דויטש, רות קלדרון). היתרון הגדול של הפייסבוק הוא העובדה שאין
היררכיה. לכאורה מדובר גם בחיסרון בהשוואה לפורומים מסודרים שבהם יש היררכיה ברורה
בין מנהלים למשתתפים; אולם השוויוניות בין המגיבים והלומדים השונים עוזרת להדגיש
את התפיסה שאין עמדה שהיא נכונה יותר, דומיננטית יותר. אפילו עמדתו של המנחה את
הלימוד/הדיון 'נספרת' כתגובה מן המניין ולא דווקא כבעלת הסמכות האחרונה.
לבית מדרש בפייסבוק יש מגרעות – בין היתר העובדה שלמנחה יש קושי לקדם
את הלימוד למחוזות מעמיקים יותר, במיוחד כאשר מדובר בלימוד סינכרוני, בו תגובות
רבות מגיעות בו זמנית ומושכות לכיוונים שונים. בנוסף אין אפשרות לשיחה אמיתית של
קול ותמונה. כאן צריך להדגיש שלמרות שלכאורה נמנע מהמשתתפים מפגש אמיתי, פנים אל
פנים במובן הפשוט, הרי שמשהו בפורמט הפייסבוקי יש בו כדי ליצור אשליית שוויוניות
לומד-מנחה- טקסט וסוג של לימוד אופקי פלורליסטי ומאתגר.
שאלת בית המדרש הוירטואלי הייתה ונשארה שאלה פתוחה ומאתגרת. עדיין לא
נמצא הפורמט האידיאלי שיאפשר לימוד שהוא מעמיק מחד ומשתף ופלורליסטי מאידך. עם זאת
מראים כל הניסיונות העכשוויים כי מדובר בתחום שעשוי להרחיב באופן משמעותי את השיח
הבית-מדרשי הפלורליסטי לזירות רבות ולמשתתפים רבים נוספים.
מורן פלד




2 תגובות:
הפורמט של פורום אינטרנטי, שבו לכל אחד האפשרות לקרוא ולהגיב ולחזור לקרוא ולהגיב - הוא, אכן, פורמט טוב ללימוד שוויוני, שבו אין היררכיה בין מנחה ללומדים. לטעמי - דווקא הסגנון הא-סינכרוני הוא המאפשר קריאה סבלנית ויסודית של דברי המשתתפים, ובתנאי שהמנחה לוקח על עצמו תפקיד של ניווט, תפקיד שיש לו מידה מסוימת של סמכות - לכוון את המשך הדיון על ידי שאלות מנחות, ולזהות כיוונים חדשים מעניינים, היכולים לקדם את הדיון. גם למשתתפים יש מחויבות בתהליך למידה א-סינכרוני - לחזור ולפתוח את הפורום, לחזור ולקרוא מה התחדש, לחזור ולהגיב. הזכרת הבמה של ה-facebook אינה רלוונטית. אותו סגנון למידה ניתן לקיים בבמות אחרות שיש בהן פורום. אני מציע לבדוק עוד אפשרות - לפתוח את הדיון בקטע וידאו של 'מומחים', קטע שיתן את הגירוי לפתיחת הדיון השוויוני. לא אציע לסגור את הדיון פעם נוספת על ידי ה'מומחים', מה שעלול לפגוע בתחושת ההישג של הלומדים.
שאלת העדיפות למודל סינכרוני או א-סינכרוני תלויה לדעתי בטיב המשתתפים. אם מדובר בקבוצה קבועה ומחוייבת הרי ששני המודלים עובדים יפה ולכל מודל יש יתרונות וחסרונות. וכנראה שצריך לקיים את שניהם כדי ליצור לימוד משמעותי. עושה רושם שכאשר מדובר באוסף של אנשים שאינם מחוייבים שמגיעים ל'אירוע' והולכים הרי שהמודל הא-סינכרוני לא עובד. אנשים דומני מחפשים באינטרנט אקשיין, מיידיות.
הוסף רשומת תגובה